ריטלין, או בשמו האחר - מטילפנידאט, הוא בעצם תרופה, או במילים אחרות סם, שהתגלה לפני 50 שנה. תחילה שימש הריטלין לטיפול נגד דיכאון, אך אז התגלה שהוא אף משפר את רמת הריכוז וההישגים בלימודים כאשר הוא משפיע, בדרך שעדיין אינה ברורה לגמרי, על מערכת העצבים; מאז משתמשים בתרופה בעיקר ילדים ומבוגרים הלוקים ב-ADHD, הפרעת קשב וריכוז.

 

יחד עם עליית הפופולאריות החדה של הריטלין בשנים האחרונות, עלה מספר המתנגדים לתרופה. אלו טוענים כי זהו סם מסוכן ומיותר, כי יש דרכים חלופיות ולא מזיקות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז, וכי המערכת לא מספרת להורים הכל על התרופה. אך למרות מספר המתנגדים הרב, יש גם הרבה מאוד תומכים ואנשים שטוענים שהריטלין עוזר להם, ובגלל שכיום ניתן למצוא כבר כמעט בכל כיתה ילדים הנוטלים ריטלין, יצאתי לבדוק עד כמה ניתן לסמוך על התרופה, ומה אנחנו באמת יודעים עליה.72. זהו מספר תופעות הלוואי העלולות להיגרם כתוצאה מנטילת ריטלין. 72 תופעות שונות ומסוכנות, ביניהן תוכלו למצוא מחשבות אובדניות, פסיכוזה, אנורקסיה ובעיות בלב, והרשימה רק ממשיכה ומתארכת.

נראה שבחברה של ימינו, ההישגיות הפכה לערך עליון, וכשמישהו לא עומד בקצב - כנראה שמשהו אצלו לא בסדר. כתוצאה מכך מופעל לחץ על הורים שילדיהם מפריעים בשיעורים או שאינם משיגים ציונים טובים לפנות לאבחון, ואצל הפסיכיאטרים, למרבה הצער - היד קלה על ההדק והמרשמים מחולקים בקצב מסחרר.

 

אומנם במקרים רבים הריטלין עוזר לשפר את הריכוז ואת התוצאות, אך כשאדם, ובמיוחד ילד שלא זקוק לסם לוקח אותו - תופעות הלוואי מתעצמות והתוצאות עלולות להיות הרסניות. לכן אני סבורה שאומנם לא צריך להוציא את הריטלין לגמרי מחוץ לחוק, אבל חייבים בהחלט לשנות את המדיניות בה הוא ניתן, להקטין משמעותית את כמות הצורכים וליידע את הציבור בנוגע לתופעות הלוואי; וזה המינימום שאפשר לעשות עד שתבוא ישועה כלשהי בצורת מחקר חדש ותגלה "תרופת פלא" אחרת ומזיקה פחות.

עד לרגע פרסום הכתבה לא התקבלה לידי המערכת תגובתו של מר שלמה מנע, מנכ"ל חברת התרופות "נוברטיס" בישראל

 

(זכויות היוצרים על התמונות בכתבה שייכות אך ורק ליוצריה ולא לאתר No-R)